הטבלה הווירטואלית האופציונלית מציינת הפניות מחדש עבור נמענים או דומיינים מקומיים ולא מקומיים. ההפניות מחדש משמשות את הדמון של הניקוי (8). הפניות מחדש רקורסיביות. ההפניה הווירטואלית מוחלת רק על כתובת מעטפת הנמען ואינה משפיעה על כותרות ההודעות. תחשוב שכלל Sendmail קבע את S0 , אם תרצה. השתמש במיפוי קנוני כדי לשכתב כתובות כותרות ומעטפות באופן כללי.
תמיכה אופיינית לדומיין וירטואלי נראית כך:
- virtual.domain ממופה ל ... anything (תוכן יד ימין לא משנה)
- user1@virtual.domain ממופה ל ... address1
- user2@virtual.domain ממופה ל ... address2, address3
בכך, שרת ה- SMTP מקבל דואר עבור virtual.domain ודוחה דואר עבור unknown@virtual.domain כלא ניתן למסירה. הפורמט של הטבלה הווירטואלית הוא כדלקמן, מיפויים שמנסים לפי הסדר כמפורט כאן:
- user@domain ממופה ל ... address, address, ... : דואר עבור user@domain מופנה address . לטופס זה עדיפות גבוהה ביותר.
- user ממופה ל ... address, address, ... : הדואר לאתר user@site מופנה address כאשר האתר שווה ל- $myorigin כאשר האתר מופיע ב- $mydestination , או כאשר הוא מופיע ב- $inet_interfaces . פונקציונליות זו חופפת לפונקציונליות של מסד הנתונים של הכינוי המקומי . ההבדל הוא שניתן ליישם מיפוי וירטואלי על כתובות לא מקומיות.
- @domain ממופה ... address, address, ... : דואר עבור כל משתמש domain הוא מנותב אל address . לטופס זה עדיפות נמוכה ביותר.
בכל הטפסים שלעיל, כאשר לכתובת יש את הטופס @otherdomain , התוצאה היא אותו משתמש בדומיין אחר. זה עובד עבור הכתובת הראשונה בהרחבה בלבד. הרחבת כתובת: כאשר החיפוש נכשל, והחלק המקומי של הכתובת מכיל את תוחם הנמען האופציונלי (למשל, user+foo@domain ), החיפוש חוזר אחר הכתובת הבלתי מורחבת (למשל user@domain ), ותוסף הכתובת ללא תחרות מופץ ל תוצאה של התרחבות. ההזמנה התואמת היא: user+foo@domain , user@domain , user+foo , user ו- @domain .